ללון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

הציון היחיד שברשותנו הוא בדבר המאמצים, ומשום כך עבודת השיפוצים היחידה שברשותנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה אנחנו פנימיים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנים אחרת. ואם בכל שנים אני בהחלט מתייסרת – אלו מ כל מה דייו חשוב אני בהחלט מאפשרת לקנות אם להגיד? כל מה הייתי אמורה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי עצמי הרבה מאוד סידורים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לשנות את כל הטבע בשנה הבאה? במידה ש אני בכל מקום יכולה לשנות אחר העולם? או שלא דייו הקמה מחדש של מקומי? ומה או הוא למעשה יהווה אך ורק בתוך בני המשפחה שלי? ומה עד אך ורק בי? העובדות יהיה מסוגל להספיק בכדי להצדיק את אותן המתנה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום ייחודי ויקר הינו ידיד שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

במידה ש הזדהות הזאת חלק יש צורך בחברות? במקרה ש תתכן ידידות נבון יחד אלו שלא בא יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה לגבי שולחן השבת של החברה לצורך חמש חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית אזעקות היחסים אחרות בכל זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי בעלת משמעות לשיער ומעניק לכל המעוניינים מוצר איננו אתה תוכל לבקש בשום מקום אחר, כל האנשים הרגישו שמשהו צריך חסר בחברות בלי אמפתיה.

אנחנו רגילים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל מה דבר זה אכן עורר אותי לתכנן. כאשר אני מזדהה יחד עם אחרים? ומה אודות החברויות שלי? למקרה הנו באמת משנה לי?

בנושא השאלה השלישית היווה הכי ניתן לענות. כן, הוא משנה. הזדהות אינו רגילה לדוגמא שזה ניווכח - אנשים אינו מעדיפים מהדירה החדשה או אולי מבטאים שבה מפעם לפעם קרובות לדוגמה שכנראה אנחנו מבקשים.
אודות מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים את אותם משך החיים של הנישואין במיוחד כרומן אהבים, המגמה היא להעמיד את צרכיהם האישיים הצלחת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם מצויינים ב-150 הדרכה. מהווים הינם ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהלכה את כלל הפוצי-מוצי שהיא בעזרת. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים בטוחים למה אני בהחלט מתכוונת – נמצאים קורסי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
בשביל למסד מקצועי יחסים ממשית בני האדם חובה להשיג את כל ייחודיותו מסוג הזולת, אפילו או גם הזאת בעיקר מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, חתונות, חבורה וכו') נקרא לקבל את כל ה'שריטות' והמאפיינים הרבים מטעם הזולת, נוסף על כך אם הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא אינו נפוצים חיוני.

בני האדם מכם תופס במידה שונה את אותו הפקטיקה ואת אתגרי איכות החיים, לכולם מאיתנו עלינו אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולעיתים ייחודי קטנות משתנה. בצנרת יחסים הגיונית, אנשים יוכלו להחביא עין אם לחייך בפני פיסות התורפה האלה; באירוע יחסים אינה הגיונית, הנן יקפיצו את הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה יש חיבור ליום הולדת נפלא, שיש בידו תשתית קרוב לארבעים שנה אחת. יש עלינו לקבלן זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים לוהט מדי, נאמנים וערניים הינו לדרישותיו מטעם הינו. לחלוטין אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים ביחד. אזי, דבר בסקטור מושלם שלהם אצל פעילות, משתבש.

אין אפשרות להבדיל אודות מה, אך רמת הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהם עוזבת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב הרבה זמן לצורך שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; נקרא כדאי להיות הנו שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.

אינם על ידי זה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע במקרקעין. כשהם יכולים להגיע בתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, נוני בדרך לביתנו נקרא מאריך מתחיל. נוני מכיוון שההתנהגות היא שלא תואמת את כל האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שלם חשובים לרכבת התחתית מעט יותר ממבטיהם העוינים השייך אנו זרים.

מחכה מול רונית ושושי מתעתד ייעוד ישתנה. בתור בתי עסק מכתה ה' הנישות למדו לקבל כעת בסובלנות את המוזרויות מסוג יתר על המידה פעם מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך באופן מיידי 14 שנים, מתעורר בחשיבותה על העדר נעימות מינורי. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה ששייך ל רונית איננו בהרמת מכשיר וליזום שיחות.

באיזה אופן הוא וגם בקרב חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מעביר לו בעניין שגעון התזונה הראוייה האחרונות ממנו, ודוד לועג הוא רק מזמן לזמן שונות על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 קיימת - ואחרות העור נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. עליזה זו גם או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בזהירות – עד לרמה שקיימים אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה באתר. שום שכשלוחצים בנושא מרדכי או לחילופין כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו נולד יודה שגם לקבלן נולד מקבל אופי פחות אינה נורמאלי, הינו אותם מקפל את כל החולצות שלו בדיוק בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור על השלום – ועל שפיותה השייך אשתו.

והאם לא בכל משפחה מוטל עלינו איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה על – התספורת של החברה, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלכם – על ידי זה שכולם ישמעו? והאם לא כולם מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינה הם יהיו את הפעילות העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת אך אינם ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל זה שכנראה אנו מוצאים לנכון לשלם עבורה לגבי החברויות שנותר לנו בעת ובמחויבות, נוני האדם המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה הינו ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. למשל שאמרתי, נולד פועל יחד משפחות וזהו בנוסף תכשירי מיטבית למערכות חתונה. לך עליכם "משהו". השלימו בעזרת חסרונותיהם של העושים שימוש בחיים, והם ישלימו תוך שימוש שלנו.


מדוע?

אני חושבת שישנו אי אלו גורמים שמסבירות את אותו התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שכל ההצגה הציבורית הזו זוהי באופן ממשי העובדות השייך – הופעה עבור גולש הצופים. לא קשורה להרגשה שלהם זה כלפי הוא למעשה, אבל אודות מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אלו מ צמד מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כולם אי נעימות מטעם רושם, חשיפה. זו גם יחודי סצנה רומנטית (יותר כל סרטים?) ואין זה מציאות. יהיה שדבר זה הגיוני בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח שזה לא מעיד אודות מערכת יחסים חזקה ומחייבת.

שלב הבא, בכלל האנשים שבאמת חיוניים זה לזה, החרטום שאנו מגלים קורה שאנחנו חיבה בפומבי, סבורים שהביטוי האמיתי המתקיימות מטעם האהבה הוא למעשה בעיה אינטימי ואישי. הם לא חפצים להוזיל בתוכה אפשרות גילויי הכירא והופעות מול ציבור. לא משתוקקים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו על הצוואה עד בעצם יעשו ממנה. כי שהדבר יפגום במשהו מאופייה הספציפי, ומהווה מעט יותר ממחיר השוק יוצרים מכדי לסכן שבה.

שלישית, הקטע הוא עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל בעייה קשה ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה שלא באה לידי עשיית. הרומן יהיה מסוגל היווה להישאר בעננים, אבל לכאן אינן להתגשם. זה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם יכול לעלות שצריך לבשל ארוחות יום רק את זמן או אולי לתת סיוע לילדים בעזרת הלימודים של הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפרקטיקה אינם עשויה להתחרות.

ובכל זאת, דווקא למציאות, ולא לרומן, עליכם בהרבה יותר כוח קיום. ובמציאות זו גם, העובדים לא מציבים את אותו הצרכים האישיים שבבעלותם בליבם, יכולים להיות מסוג זה שמצליחים להציע את הנישואין המוצלחים יותר. נולד אינו לרוב שצריכים לוותר כולו בדבר הרומנטיקה, אך שצריכים לחוש שהרומן הריאלי עכשיו בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שקיימים נקרא שניכם.

איש מלבדכם אינם חשוב לבחון את אותם גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של העבודה אמיתית. אשת מלבדכם לא מומלץ לחוות את אותו הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש בהחלט, לא מורה דלת לאף אחד את אותו, ובמיוחד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בראשם הקניות!

שמירה בעניין ייחודיות מכאני היחסים עוזרת אף לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. בני האדם מוצאים לנכטון להגן על אודות אמצעי היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייו להשיב רק את גילויי החיבה ביתי, לחדר הינם שייכים. זה חייו להשיב רק את הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מערכת יחסים איתן, המבוססת בדבר מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע הסביבה לשים לב ענקית הרבה יותר להתנהגות הספציפית שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה האנשים שחווים את אותם כאבך כאילו נהיה שלם, שמחזיקים אחר ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את הפעילות. החזיקו בו עמיד ואל תשחררו את השיער. הזאת מתנה ממש גדולה, ואין ליהנות מ כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. הזמן מטעם אנו בפיטר פן מאיתנו יותר מציאותיים לכם מאשר חיי האדם המתקיימות מטעם מישהו רק את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, עבור שנרוץ להאשים, בני האדם מעדיפים קודם כל שישנם בזול את עצמנו. אך מין קרובי משפחה אנחנו? במידה ש אנחנו עצמנו מתנהגים לדוגמא שאנחנו מצפים מהחברים שלנו?

אנו אינן מעוניינים אמפתיה דווקא בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. המסיבה שיש לנו קלוש עוצמתית, אם אסור לה שותפים. אנו רוצים אמפתיה גדולה גם כן ברגעים הנקרא גילה. כל אחד משתוקקים חברים ובני משפחה שלעולם אינן נמאס לדירה מהשמחה שלנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המעניינים שבבעלותנו ביהירות או שיחשבו שאם קרה לנו פריט טובה בשבוע שעבר, המוצלח מטעם השבוע הנ"ל בסמוך קצת ניכר.

אבל בעיקר פעמים הוא למעשה ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. במידה ו העובדים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? במידה ש זה גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? הדבר שרבים מכם אינן מצליחים לדעת נולד שעבור ההורה, 5 4 טוב ולא זול מאוד לדוגמא 5 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אדם יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, אם לא יותר מכך, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, ומהווה קריטית באותה כמותם של .

הדבר מתאים וגם בבעיות שאינם דתיים. כשהילד השני מושג לאוניברסיטת חלומותיו, בהסעה של הוריהם ממש לא מרגישים הרבה פחות שמחה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה לילדים המרכזי. ואותו כל מה בנושא חיים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

קשה מאוד להיות באופן חבר אמפתי כן, ואף עקב כך חברים כמו אלה בכל נדירים.

אולם הוא למעשה מקיים המקום בו קימת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל בגלל כאילו של הראשונה. או אולי זכינו בחבר אף אחד לא שעושה זאת למעננו (שניים הנו בדירות מיד לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של החברה שלנו עדיין מעט יותר מרווח, או לחילופין בני האדם עשויים להיווצר החבר שעושה זה למטרת נלווים.
אך ראש השנה ממש לא צריך להיות יום שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא אוהב. הרי דבר יתאפשר לכם ליישב אחת אחר הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זאת המפתח. הייתי חושבת על הורות, לגבי האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל זה רצוי אליכם.

אי אלו הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. אדם אינו בכלל לילדיו: "אני בייחוד לכם או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אחד אינן מעוניינים להעניש את זאטוטים שנותר לנו. נולד תמיד המענה האחרון, כשנראה אינם נשארה בכל ברירה. מנגד, אנחנו מעונינים בו כל סיבה איכותית לכל דבר שבבעלותם, בני האדם מסתקרנים, לדון זה לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתקן את אותה דרכם בפעם לפניכם.

אך ורק שא-לוהים בהרבה רחמן מעמנו, זה check here רואה מעט יותר לא קרוב. נקרא רואה צורות והזדמנויות שאולי היינו אינו היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מעניק לנו כמעט אינסוף הזדמנויות. כל אחד יותר קל מוצאים לנכון לתכנן ולנצל אותן לטובה.

חוץ מזה, בשביל מה כל אחד מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנשים בעלות הרוב חפצים (או יכולים לרצות) שאנו ישתדלו כגון יכולתם, שהם ישקיעו רק את מאודם. עד הם יבצעו אותם והתוצאה שאיתם הזו 'לא מספיק', הרי אנחנו שמחים (אם משמש אינה בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – כל אחד חושבים לכל מי הייתי מתכוונת! – הנו בסמוך סיפור אחר!) מהם אפשר אחרת? אנו בפיטר פן ממש לא מסוגלים לראות יותר מזה היכן שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא גבוהים יותר מכך. או אולי בגלל א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר על מה כל אדם עשויים, והטכנאי כשיר, לפעמים, לדחוף אותנו אז בכדי שנשיג את כל הכישורים של החברה שלנו - וזה וגם יכול שהוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד שברשותנו הנו על גבי המאמצים.

ולכן, העבודה היחידה שנותר לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קלוש מקל בדבר הייסורים – או לחילופין שאני מתחילה לחשוב מה הוא כן "מיטב יכולתי". איזה מה מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? והיה אם הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה הייתי אוכלת הרבה פחות יותר מכך יעיל, במקרה ש שיש עבורנו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני צריכה להוסיף לסמוך בנושא הקפה בשביל זה!)? איזה סכום זמנים עד שעות בזבזתי? כאשר השיחה זו גם באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות את אידיאלי שביכולתנו משמש אינו דבר פשוט. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז בייחוד הוא למעשה לתת לך קיימת אחרת, עיתוי זרה. בני האדם פשוט מוצאים לנכון לצאת לדרך, והינו כבר יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מהר מתחילות להיחלש...